השראה וזרימה מציאות אפשרית 

השראה וזרימה מציאות אפשרית

האם השראה זמינה לנו מתי שרק נרצה? או שעלינו לחכות שהיא תשרה עלינו!

כיצד נוכל לחיות מתוך חיבור להשראה - ביום יום שלנו,

ומהי בכלל השראה? ומה הקשר בינה לבין זרימה?

השראה היא חיבור למקור שלנו, ליוצר/ת שקיימ/ת בתוכנו,  לעצמי הגבוה, החכם, זה שמחובר לידע, לתבונה, אותו עצמי שמחובר לחיים, שמחובר לאחרים, שמחובר לכול מה שקיים בטבע, בעלי חיים, צמחים, מינרלים, וכו'. עצמי זה קיים ונוכח בכל והינו זמין לנו בכול עת.

לפניכם כמה תובנות וכלים מעשיים שמלווים אותי בדרכי והם הינם מפתחות שבעזרתם תוכלו להיפתח להשראה ולזרימה גבוה יותר.

כדי לפתוח את הערוץ עלינו תחילה למדוט- לעשות מדיטציה על בסיס יום יומי כ15/20 דק' במדיטציה זו אתם מוזמנים לשבת לנשום לתוך הגוף, לשים לב למחשבות שעולות, לא להתווכח איתם, לתת להם להיות ולהמשיך לנשום, כשתשימו לב שאתם שקטים יותר, הביעו כוונה וקראו לנשמתכם תוכלו לדמיין את נוכחותה כשמש מאירה, שבו כך כמה שתרצו, המטרה בתרגיל הזה ליצור מרחב שקט.

השלב הבא יהיה להסכים לשחרר ולהיפתח ללא נודע, ישנם מקרים שאנו מחפשים פתרונות חדשים רעיונות, הארות, אבל ממשיכים לפעול בצורה מוכרת וידועה, בשלב הזה עלינו לעזוב את המוכר ולנוע אל הלא נודע.

לדג'- אדם מחפש פתרונות להתמודדות עם לקוחות בעייתים, אך ממשיך לפעול במאבק מולם.

לכן בשלב זה הכרחי לשחרר את המוכר, גם אם אנו לא יודעים מהו הפתרון כרגע, אחרי השחרור עלינו להיפתח לרעיונות, פתרונות, אפשרויות שלא ידענו עד היום.

תוך כדי השחרור הביעו כוונה ובקשו מהעצמי הגבוה שלכם להנחות ולהדריך אתכם בדרך החדשה, הסכימו לקבל שכרגע אין בידכם את התשובות או המידע, אך האמינו שיש בכם עצמי גבוה, אלוהי, וכשתאפשרו הוא יכוון וידריך אתכם.

הקשבה – הקשיבו למה שעולה תוך כדי שאתם נעים במרחבי הלא נודע, יתכן ויתעוררו בכם ספקות, פחדים, חששות, וקולות שמתנגדים לתהליך, עליכם רק להסכים ולקבל אותם כחלק מהתהליך.

התנועה כאן יכולה להיות בהתחלה מעט איטית, אך ככול שמיומנותכם תגדל ותלמדו לתת אמון בעצמי הגבוה שבכם, אתם תצטרפו לאותה זרימה שמכוונת ויוצרת כול הזמן ביחד אתכם את המציאות המיטבית לה אתם שואפים.

וכשזה קורה מתחילים לרדת אסימונים, הארות, רעיונות, פתרונות יצירתיים, אנו נפגשים עם האדם הנכון בזמן הנכון, הספר הנכון מגיע לידינו, משפט שמגיע מחבר, אין סוף לאפשרויות שנפתחות לפנינו, וללב נשאר לרונן ולשמוח.

אני מתבוננת על הים בו משתקפות קרני השמש, אני בוהה, נעלמת , חוזרת,  השיר  שכתבתי בהשראת המראה שראיתי .

זרימת החיים האפשרית

כך בתוך האוקיאנוס של חיי

משתקפים נצנוצי הזוהר של נשמתי

מאירים את דרכי

מזכירים לי מי אני

מי אני בוחרת להיות

וכשאני מסכימה, מתמסרת, נכנעת

הם נושאים אותי על גבי זרימה

נושאים אותי בקלות נטולת מאמץ

אל מרחבים שקטים

מרחבים  שבה ידיעה ואי ידעיה משמשים בערבוביה

בה הכול אפשרי

שם יש גם וגם

בעודי מביטה בזהרורי האור הנשקפים

אני נעלמת בתוכם חוזרת ושוב נעלמת

הם מהדהדים בתוכי

מזכרים לי את זרימת החיים האפשרית.